הרדמה מלאה
הרדמה מלאה היא פרוצדורה אשר מבוצעת בחדר הניתוח אך ורק על ידי רופא מרדים מוסמך, מטרתה העיקרית היא ליצור מצב של חוסר הכרה בכדי למנוע כל תחושת כאב או מודעות להליך המתבצע עליו. נהוג לחשוב על הרדמה מלאה כבעלת חמישה תפקידים עיקריים:
- שיכוך כאב.
- איבוד זיכרון.
- איבוד הכרה.
- חוסר תזוזה של החולה
- הפחתת תגובות מסוימות של הגוף כגון קצב הלב וקצב הנשימה, תגובות אלו נקראות בשם כולל תגובות אוטונומיות.
המטרה של ניטרול תגובות אלו היא יעילות מירבית בביצוע הניתוחים הן למטופל והן לצוות הרפואי.
כיצד מתבצעת הרדמה כללית?
הרופא המרדים נמצא ליד המטופל לאורך כל הניתוח ומנטר מדדים חשובים בצורה קבועה. לאחר ביצוע הליך ההרדמה, הרופא המרדים יחדיר צינור לתוך קנה הנשימה זאת מכיוון שחומרי ההרדמה מנטרלים חלקית את מנגנוני הנשימה העצמונית של החולה ולכן קיים צורך להנשים את החולה בצורה מלאכותית.
בנוסף מחובר החולה למוניטור הבודק את קצב הלב, לחץ הדם, קצב הנשימות וכמות החמצן בדם. ניתן להשתמש בחומרים רבים לצורך הרדמה, לרוב הם ניתנים בצורה תוך ורידית או באמצעות מסיכת נשימה:
חומרים הניתנים בצורה התוך ורידית
ניתנים למטופל לפני התחלת ההליך וכוללים תרופות ממספר רב של משפחות. תופעות לוואי לתרופות אלו הן יחסית נדירות וכוללות הפרעות לבביות ונשימתיות והפרעות בשינה.
תרופות הניתנות באמצעות שאיפה
ניתנות לחולה באמצעות מסיכה לרוב לאורך כל הניתוח. מתן חומרים אלו מאפשר בקרה ושליטה מדוייקת יותר במדדי החולה וביכולת לפתור בעיות אשר צצות במהלך הניתוח. החומרים אשר משתמשים בהם כוללים גז צחוק, הלותן (halothane) ועוד.
תופעות הלוואי לתרופות אלו כוללות ירידה בקצב הנשימה (עלול להוביל לאי-ספיקה נשימתית), שינויים בלחץ הדם, הפרעות בקצב הלב, חום גבוה (לרוב כתוצאה מרגישות יתר לתרופה ושילובה עם תרופות נוספות) ופגיעה כבדית.
הרדמה מאוזנת
מאפשרת שילוב של שתי האפשרויות הניזכרות במטרה להשיג הרגעה, חוסר הכרה, וריפיון שרירי בצורה המקסימלית אך עם מספר מועט של תופעות לוואי. לרוב מתחיל הניתוח במתן תרופות תוך ורידיות ובמהלך הניתוח יעשה יותר שימוש בתרופות הניתנות באמצעות מערכת הנשימה.
לאחר ההתעוררות מההליך הכירורגי מועברים החולים ליחידת ההתאוששות למשך מספר שעות. המטרה העיקרית של תחנת מעבר זו היא השגחה על החולה, זאת מכיוון שמטופלים עלולים לסבול ממספר תופעות כתוצאה מההרדמה ולכן קיימת חשיבות רבה לניטור על לחץ הדם, טמפרטורת הגוף, קצב הנשימה וקצב הלב. בעיות אשר עלולות לקרות כוללות:
- בחילה והקאות.
- כאב גרון (כתוצאה מגירוי לאחר החדרת צינור הנשימה).
- שינוי בלחץ הדם.
- הפרעות קצב לבביות.
- חום גבוה.
- תגובות אלרגיות.
מתי לא ניתן לבצע ניתוחים תחת הרדמה כללית?
מרבית הסיבוכים והנזקים של ניתוחים פלסטיים קשורים לתחלואה ותמותה בעקבות הרדמה. מרביתם קשורים למערכת הנשימה, לכן במקרים בהם אדם סובל ממחלות ריאה מסוימות יש צורך לשקול את היתרונות והחסרונות במתן הרדמה מלאה. קבוצות סיכון נוספות כוללות אנשים הסובלים ממשקל עודף רב ואי-ספיקת לב.
אוכלוסיה נוספת אשר לא ניתן לאפשר לה הליכים תחת הרדמה מלאה, כוללת אנשים הסובלים מרגישות יתר לאחד מחומרי ההרדמה. ההפרעה היא תורשתית וגורמת לעלייה חדה בחום הגוף והרס שרירים בעת מתן חומרי הרדמה מסוימים.
סוגי ניתוחים פלסטיים תחת הרדמה מלאה:
- מתיחת פנים, הרמת עפעפיים.
- ניתוח אף.
- ניתוחי חזה - שחזור שד, הקטנת חזה, הרמת חזה, הגדלת חזה, גניקומסטיה.
- שאיבת שומן, מתיחת בטן, מתיחת ירכיים, מתיחת זרועות, קיצור קיבה.
- הצמדת אוזניים, הקטנת אוזניים.
- מתיחת צוואר
- עיצוב סנטר
| ||||||||