רשלנות רפואית במקרים של ניתוח פלסטי

מדי שנה מתבצעים בישראל למעלה מעשרת אלפים ניתוחים פלסטיים שונים כשמדי שנה כמות הניתוחים הפלסטיים רק הולכת ועולה בהתמדה.

ברוב המוחלט של המקרים הניתוחים הפלסטיים הם ניתוחים אלקטיביים שבדרך כלל מיועדים לשנות את חזותו של המנותח. הניתוחים הפלסטיים הפופולאריים ביותר בישראל הם ניתוח להגדלת חזה, ניתוחי אף וניתוחי עפעפיים.

מאחר ומדובר בניתוחים המבוצעים לצרכים אסתטיים בעיקרם, הרי שרבים לא נותנים דעתם לכך שמדובר בסופו של דבר בניתוחים לכל דבר ועניין. מתוקף כך, בדומה לכל ניתוח באשר הוא, גם הניתוח הפלסטי טומן בחובו את האפשרות לסיבוכים מסוימים. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר דרכים בהן הרשלנות הרפואית במקרים של ניתוח פלסטי יכולה לבוא לידי ביטוי.

רשלנות רפואית בזמן ביצוע ניתוח פלסטי

ביצוע רשלני של ניתוח פלסטי עלול לגרום לנזקים בדרגות חומרה שונות כשהדבר נכון בנוגע לכל סוגי הניתוחים הפלסטיים ללא יוצא מן הכלל. בין היתר מדובר בסוגי הנזקים הבאים:

· דימום מאסיבי – דימום מסיבי שגורם לאובדן חמור של דם יכול להתרחש על רקע פציעה של כלי דם גדול הממוקם בסמוך לאזור הניתוח. בנוסף לכך, הדימום יכול גם להתפתח על רקע ניתוח שמבוצע באדם הנוטל מדללי דם או נוגדי קרישה. בכל מקרה שבו לא בוצע הבירור בנוגע לנטילת תרופות לפני הניתוח ובכל מקרה שבו הדימום המסיבי התרחש על רקע פגיעה בכלי דם מרכזי, קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

· פגיעה עצבית – לא אחת המנתח פוגע במהלך הניתוח בעצב העובר בסמוך לאזור הניתוח. הפגיעה העצבית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, בהתאם לעצב שנפגע ולרמת הנזק שנגרם לעצב. כך לדוגמה פגיעה עצבית באזור הפנים עלולה לגרום לפגיעה בשליטה בהבעות הפנים, פגיעה עצבית באזור השד עלולה לגרום לאובדן התחושה בשד ועוד.

· זיהום – אמנם יש בידינו כיום מספיק מידע בשביל למנוע באופן כמעט מוחלט את האפשרות לזיהום במהלך הניתוחים הפלסטיים, אך חוסר הקפדה על הפרוטוקולים הרלוונטיים, בהחלט עלול לגרום להתפתחות של זיהום באזור הניתוח.

· פגיעה אנטומית – הכוונה היא לרשלנות שהובילה לשינוי במבנה של האיברים השונים. כך לדוגמה רשלנות רפואית בניתוח פלסטי המבוצע באף, עלולה לבוא לידי ביטוי בשבירה לא תקינה של מחיצת האף, שגורמת לבעיות נשימה חמורות.

רשלנות רפואית במעקב לאחר ניתוח פלסטי

בחלק מהמקרים מתרחשים סיבוכים שונים שלא ניתן לזהות במהלך הניתוח או סמוך לניתוח. כך לדוגמה לא אחת זיהום קל שהחל בניתוח עצמו, התפתח במשך מספר ימים מבלי שבא לידי ביטוי באופן קליני, בזמן שהמטופל כבר שהה בביתו.

זוהי הסיבה לכך שלאחר הניתוח נקבעת למטופל תכנית מעקב שמטרתה לוודא שהניתוח אכן עבר בהצלחה, שלא התפתחו תופעות לוואי חמורות או סיבוכים שיש להתייחס אליהם מבחינה רפואית ושהמטופל שבע רצון מתוצאות הניתוח.

מעקב לא תקין או מעקב רשלני בהחלט יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כך לדוגמה קרה במקרה של א.ג מרעננה: א.ג עברה ניתוח פלסטי להגדלת חזה ובמהלך הניתוח התרחש זיהום קל בפצע הניתוחי. מספר ימים לאחר הניתוח יצרה התובעת קשר עם המנתח ודיווחה לו שהיא סובלת מכאבים ונפיחות וביקשה להיבדק על ידו, אך הרופא סירב וטען כי מדובר בתופעות לוואי שגרתיות.

בסופו של דבר הזיהום הלך והחמיר והתובעת נאלצה לעבור ניתוח נוסף שבו הוסרו השתלים המלאכותיים משדיה.

היעדר הסכמה מדעת

הסוג האחרון של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים נקרא אי מתן הסכמה מדעת, המהווה פגיעה באוטונומיה של החולה על גופו. לפני כל ביצוע של טיפול רפואי, חלה על הרופא החובה לשתף את המטופל במידע רב ככל האפשר בנוגע לפעולה שהוא עתיד לבצע. מתוקף חוק זכויות החולה, הרופא המנתח מחויב למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי לעניינו ולאחר מכן עליו להחתים את המטופל על טופס מתן הסכמה מדעת שבו הוא למעשה מצהיר כי הבין את שהוסבר לו וכי הוא מוכן לעבור את הטיפול.

מעניין לדעת כי לפי הפסיקה, ככל שהניתוח פחות חיוני, כך חובת הגילוי כוללת מתן של מידע מפורט יותר. המשמעות היא שניתוח שניתן להמשיך ולתפקד ללא קושי מיוחד גם מבלי לעבור אותו, נכלל ברף העליון של אותה חובת גילוי.

בהתאם לזאת על המנתח הפלסטי להסביר למועמד לניתוח מה הם סיכויי ההצלחה של הניתוח, להזהיר אותו מפני כל הסיבוכים הפוטנציאליים, גם אם מדובר בסיבוכים שנחשבים לנדירים יחסית, לפרט באוזניו את כל האלטרנטיבות העומדות בפניו ועוד. כל חריגה מפרוטוקול זה עלולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

מידע נוסף: blinds.org.il – המרכז למידע בנושא רשלנות רפואית